• בענייננו, המבקשת (הצלחההראתה כי היא אכן פועלת למטרותיה של התביעה, היינו, הגברת הרגולציה והאכיפה בשוק ההון. כמו כן התרשמתי כי מדובר בעמותה ראויה שפועלת במספר חזיתות ואף ניכסה לעצמה הישגים משמעותיים בתחום. לכל הפחות מצאתי כי אין מדובר ב"ארגון" שהוקם לצורך הגשת תביעות ייצוגיות בלבד ולמטרות רווח אישיות".

     

    כב' השופט חאלד כבוב בת"צ 2484-09-12 הצלחה נ' כהן ואח' 

     

  • אכיפה פרטית היא חלק בלתי נפרד ממארג האכיפה והיא חשובה ביותר לתפקודו התקין של שוק ההון, לצד האכיפה הפלילית והאכיפה המנהלית. העמקת מעורבותה של הרשות בהקשר זה תקדם אכיפה פרטית איכותית וראויה

     

    פרופ' שמואל האוזר, יוהרשות לניירות ערך, ינואר 2012

  • מערך הפיקוח על הגבלים עסקיים מורכב משלושה מוסדות שהוקמו על פי חוק ההגבלים העסקיים: בית הדין להגבלים עסקיים, אשר מקום מושבו בירושלים, הממונה על הגבלים עסקיים העומד בראש רשות ההגבלים העסקיים והוועדה לפטורים ולמיזוגים....מלבד לשלושת המוסדות האמורים, הקנה המחוקק סמכויות לאכיפה פרטית של דיני הגבלים עסקיים גם בידי מי שנפגע מהפרת הוראות החוק, וכן בידי ארגוני צרכנים ובידי ארגונים עסקיים. נדבך זה של אכיפה פרטית חשוב מאין כמוהו להבטחת הטמעתם של עקרונות התחרות במשק.

     

    מתוך אתר האינטרנט של הרשות להגבלים עסקיים

  • "אנחנו, ברשות ניירות ערך הגענו למסקנה - כבר בשלב מוקדם של 'פרוץ' השערוריות הפיננסיות בעולם - כי פעולה תקינה של שומרי הסף חיונית להפחתת הסיכוי להישנות מקרי הונאה ומעילות בחברות. בתוך כך גיבשנו את התמהיל הנכון של פיקוח ומעורבות בשוק ההון ואנחנו פועלים תחת אסטרטגיה דו ראשית המקדישה, בזרוע האחת שלה, מאמצים ניכרים לפיתוח ושכלול שוק ההון להסרת חסמים ולפיתוח מכשירים חדשים, ורובכם ודאי מכירים פעולות משמעותיות ביותר שעשינו בתחום זה. במקביל, בזרוע השניה פועלים להבטחת אמון הציבור בשוק ההון ולשם כך אנו מקדישים מאמצים לייעול האכיפה הגברת הגילוי והשקיפות וכן שיפור תפקודם של שומרי הסף"

    יו"ר הרשות לניירות ערך, עו"ד משה טרי בכנס השנתי של לשכת עורכי הדין 23.5.2006

  •  "דיני עבודה אינם נאכפים כראוי וזו לא בעיה חדשה. צריך ליצור ערוצים של אכיפה אזרחית באמצעות ארגוני עובדים, עמותות וכדומה. אלה נמצאים בשטח ויכולים ליצור את ההרתעה וליזום תביעות נוספות, במיוחד בקרב קבלני שמירה וניקיון".

    (ח"כ דב חנין, כלכליסט 29.7.2009).

עלה לאוויר פרוייקט "הגנזך" של "הצלחה" ו"העין השביעית"

 

בשנת 1998 נכנס לתוקפו בישראל חוק חופש המידע, המאפשר לכל אזרח לדרוש מרשות ציבורית לגלות בפניו את המידע שהיא אוצרת בקרביה. החוק עיגן את הגישה שהפגינה הפסיקה בשנים שקדמו לו והיה לאבן הפינה בדרך להגברה משמעותית של שקיפות. מידע, קבע המחוקק, צריך להיות חופשי. תפיסת היסוד של העיתונות, החותרת לחשוף את המוסתר ולהניח לאור השמש לחטא הכל, התקבלה כמוסכמה בכל הנוגע לידע הנצבר בקרב הרשויות השלטוניות. האזרח הוא הריבון על האינפורמציה הנאספת בשמו, ולא השלטון.
 
ואולם, הדרך למימושה של מהפכת השקיפות עודנה ארוכה. מוסדות ציבוריים מערימים קשיים על מי שמעוניין להוציא לפועל את זכותו על-פי חוק לקבלת מידע, ופעמים רבות המעוניין ביישומו של החוק נאלץ עדיין לעבור בדרך החתחתים של היכלי המשפט. הלך מחשבה מאובן זה פושה לעתים גם ברשויות ציבוריות האמונות על עבודה עיתונאית בעצמן, כגון השידור הציבורי, או על פיקוח על התקשורת, כגון הרשות השנייה, והן נלחמות כדי לחסום את הציבור מלעיין בחומרים ומסמכים שנוצרו במימונו של אותו ציבור. האתוס העיתונאי גם אינו זה שמדריך דווקא גופים עיתונאיים פרטיים בכל הקשור לשקיפות התנהלותם. כלי תקשורת, שאנשיהם עמלים יום-יום כדי לחשוף את הנסתר במוסדות אחרים, מפגינים פעמים רבות גישה הפוכה ככל שהדבר נוגע לחשיפה שלהם עצמם.
 
במדור זה, "הגנזך", המשותף ל"העין השביעית" ו"הצלחה", התנועה הצרכנית לקידום חברה כלכלית הוגנת (ע"ר), נחשוף בפני הציבור מסמכים מסוגים שוניםפרוטוקולים, ניירות עמדה, תכתובות ועודבמטרה להנגישם בלא תיווך למעוניינים בכך ולסייע לחוקרים, עיתונאים, כותבים, קוראים וסקרני תקשורת להרחיב ולהעמיק את השקיפות סביב ניהולם והתנהלותם של גופי תקשורת ושל הרשויות המפקחות עליהם. המדור יתעדכן מעת לעת, ולעתים ילווה בסקירות וניתוחים של החומרים הראשוניים שיוצגו כאן. אנו מזמינים את ציבור הגולשים להשתתף בעיבוד המסמכים וניתוחם ולפרסם את הממצאים.
 
קריאה מהנה.